היוגה סוטרה של פאטנג´לי

כל מי שמתרגל יוגה ודאי נתקל באזכור שמו של פטנג´לי, ושמע ממוריו ציטוטים מהיוגה סוטרה שחיבר. בשל כך, ובשל היותו מהטקסטים החשובים, חשבתי לנכון להקדיש לו התייחסות מיוחדת. לא קל לסכם את היוגה סוטרה במאמר קצר, ועשיתי כמיטב יכולתי לפשט את הדברים. מי שירצה להעמיק בחומר יוכל למצוא ספרים רבים על היוגה סוטרה, ובכלל זה גם בתרגום לעברית.

כפי שפרטתי במאמר על ההיסטוריה של היוגה, ישנן ראיות לקיום היוגה כבר ב-2500 לפנה"ס בתרבות עמק ההינדוס. היא תוארה שוב בוודות, באופנישדות ובבהגווד גיטה. במאה בראשונה או השנייה לספירה הופיעה היוגה סוטרה (סוטרה = משפט חכמה קצר) של פטנג´לי שהפכה לקלאסיקה. היא נחשבת ל"רג´ה יוגה" – היוגה המלכותית, ואחת מששת האסכולות בפילוסופיה ההודית.

לפי המיתולוגיה ההודית, הנחש בעל אלף הראשים רצה ללמד יוגה. הוא נפל (פאט) לידי (אנג´לי) אישה שבקשה מהאל בן וכך הוא קיבל את שמו – פאטנג´לי. פאטנג´לי נחשב לאבי היוגה למרות שמקורותיה עתיקים מהיוגה סוטרה. הוא ערך בכישרון רב את הבסיס הפילוסופי של היוגה וכלים להשגתה בתוך 185 סוטרות קצרות בלבד, שנועדו לשינון וזכירה בע"פ ומשערים שכך עברו ממורה לתלמיד. הסוטרות נכתבו בסנסקריט, הקשה מאד לתרגום מפני שלא בכל השפות יש מילים וביטויים היכולים להביע את המשמעות הנדרשת. אי לכך ובגלל הקושי בהבנת הטקסט ורמת התמצות שלו, צמחו לסוטרות פרשנויות רבות, שלעיתים נראות שונות זו מזו. הראשונה והמפורסמת היא זו של ויאסה שנכתבה בסביבות המאה השלישית לספירה.

בטקסטים שנכתבו לפני ואחרי היוגה סוטרה התפיסה היא וודנטית, הדוגלת במציאות אחת, רוחנית ביסודה, הנראית דואלית רק בעיני מי שאינו רואה (את המציאות כפי שהיא). בניגוד לכך, פטנג´לי מציג ביוגה סוטרה תפיסה דואלית, ומעמיד את העצמיות (פורושה) מול ההוויה ( פרקריטי), כשתי ישויות נפרדות. העצמיות היא הרואה, וההויה היא הנראית. התודעה – צ´יטה, היא חלק מההוויה, דרכה אנו קולטים את ההוויה, ודרכה גם אפשר לקלוט את העצמיות. כשהתודעה פונה אל ההוויה, היא מגלה את ההנאות אך גם את הסבל שנובע מהיצמדות לדברים חולפים, ואז היא פונה לחפש את העצמיות שהיא ללא שינוי ונצחית. היוגה סוטרה (כפי שאורית סן גופטה מציינת בהקדמה לתרגומה לטקסט זה) היא שרטוט מפה עבור תודעה החפצה להיפגש עם מהותה העמוקה ביותר. לכן היא מדריכה אותנו לעבר נתיבים חבויים המוליכים אל הפורושה.

היוגה סוטרה מחולקת לארבעה פרקים: פרק הסמדהי (מצב של תודעת על או הארה), פרק ההגשמה, פרק הכוחות ופרק העצמאות.

הפרק הראשון משמש כהקדמה, המתארת את מאפייני היסוד של תרגול היוגה ומפורטים בו אמצעים שונים להפיכת התודעה לצלולה. הסוטרה השניה מגדירה את היוגה כ"הגבלה של תנודות התודעה", כשהתנודות, או הגורמים לאי צלילותה, מפורטות בסוטרה השישית: "מחשבה נכונה, מחשבה מוטעית, דמיון, שינה וזיכרון". בהמשך, בסוטרה השנים עשר, כותב פטנג´לי שיש להגביל את תנודות התודעה באמצעות אימון ואי השתוקקות. שני אלו, אותם יש לטפח בו זמנית, מייצגים שני קטבים ביוגה: האימון מייצג את המאמץ להגשמת העצמיות באמצעות טכניקות שונות ואי ההשתוקקות מייצגת את ההרפיה מהרעב לעולם החיצוני. בהמשך הפרק מפורטים המכשולים בדרך והאימון לחסימתם, כמו גם האפשרויות השונות להגיע לצלילות התודעה.

הפרק השני מכיל את הקריה יוגה והאשטנגגה יוגה. הקריה יוגה מונה את שלושת הטכניקות העיקריות ביוגה סוטרה: טאפאס (סוג של עבודה רוחנית מטהרת/משמעת/סיגוף), לימוד עצמי (של הכתבים), והתמסרות לאל (ללא משמעות דתית המוכרת לנו אלא התמסרות מוחלטת של תחושת האגו, ללא האגו עצמו). מטרת טכניקות אלו היא לטפח את הסמדהי (מצב של תודעת על, או הארה) ולהחליש את ה"מכאובים":אי ידיעה, תחושת האני, השתוקקות, סלידה ורצון לחיות. האשטנגגה יוגה מציגה את שמונת אברי היוגה, אותם יש המפרשים כשלבים בדרך. גורג´ פויירשטיין, בתרגומו ופרושו ליוגה סוטרה, טוען שניתן לערוך את אברי היוגה במעגל, מאחר שבאמצעות כוחם המשולב דוחף היוגי את עצמו קדימה לאורך הדרך אל המטרה. דרך אימון וביצוע נכון של טכניקות היוגה, היוגי יכול לחולל שינוי עצמי, תהליך המסתיים בהגשמת עצמיות עילאית. על אברי היוגה ארחיב באחד המאמרים הבאים.

הפרק השלישי עוסק בכוחות העל טבעיים המושגים ע"י היוגי כתוצאה מהתרגול.לפי פרק זה ניתן במדיטציה עמוקה להתאחד עם אובייקט המדיטציה וכך לרכוש כוחות נפשיים כגון קריאת מחשבות, טלפתיה, תפיסה על חושית וכו´. סוואמי ונקטסאננדה כותב בהקדמה לתרגומו ליוגה סוטרה שהיא ספר חתום, חסר שימוש ואפילו מסוכן כל עוד לא הגענו להבנה בהירה של היסודות. סכנה זו נובעת מן העובדה שהכתב נותן שיטה לריכוז ולמדיטציה שכל אחד יכול להתאמן בה, בין אם הוא ער רוחנית או לא, בין אם הוא כסיל או חכם, ובין אם הוא רע או טוב. לפי דבריו, אם אדם נכנס לכוחות הנפשיים המיוחדים הללו בדרך חד צדדית, הוא עלול לא לחזור אל הדרך הרוחנית, וכשאדם בלתי ראוי מתחיל להתאמן ברג´ה יוגה הוא נחשף לסכנה זו.

הפרק הרביעי, שהינו הפרק המסכם של היוגה סוטרה, מתאר את תהליך ההשתנות עד לשחרור (חופש מוחלט), בו מושגת תודעה צלולה ויכולת לראות את המציאות באופן אובייקטיבי מושלם. ברוב הפרק חוזר פטנג´לי ומדגיש פרטים, תפיסות והשקפות שהוזכרו בצורה זו או אחרת קודם לכן. יוגי רמהקרישננדה, בפירוש שלו ליוגה סוטרה, מפנה את תשומת ליבנו לעובדה שהפרק הראשון נקרא פרק ההארה (הסמדהי), שמשמעותה אינה אלא חירות מוחלטת, והאחרון נקרא פרק החירות המוחלטת. כלומר, שמות הפרקים מגלים לנו את כל תהליך היוגה: בהתחלה אתה מואר, ובסוף – אתה מואר. ההבדל היחיד הוא שבסוף שמת לב לכך... והתהליך שביניהם הוא רק מלמד כיצד לשים לב לכך. רמהקרישננדה מסכם שבעצם, ידיעת כל מה שאינו אתה היא ידיעת מה שאתה באמת, שכן עליך להבין שמה שאתה באמת הוא גילוי אין סופי... ידיעת עצמך פירושה לגלות את עצמיותך בכל רגע מחדש.

לסיכום, נראה ראוי לצטט את הסוטרה אחרונה (השלושים וארבע במספר): "עצמאות היא חזרתם של מצבי החומר למקורם, (מפני שהם כבר) נטולי מטרה עבור העצמיות, או ביסוס כוח תודעת העל בצורתה שלה. עד כאן".

להצגת מאמרים ופרסום בערוץ זה, צור קשר